סיפורי מגן דוד

היה לי ממש קשה בשבועות האחרונים לכתוב על משהו שקשור לאיפור או סטיילינג - לא מרגישה שזה מתאים עכשיו, מבינה שזה לגיטימי לכתוב ולפרסם, אבל אני באופן אישי מרגישה שזה קשה לי.

כמו שאתם מכירים.ות אותי, אני כותבת רק מהנשמה ולא בכוח.

אבל אתמול, כשביציאה מהבית ממש הקפדתי לענוד את מגן הדוד שלי, הבנתי על מה אני הולכת לכתוב. אני הולכת לעשות סדרת פוסטים על תכשיטים עם מגן דוד.

היום אספר לכם על התכשיטים שלי והחל מיום ראשון אכתוב על עסקים קטנים - צורפים ומעצבים שיוצרים תכשיטים עם מגן דוד.

אני אשמח אם בתגובות אתם תראו לי תמונות של התכשיטים שלכם ואם בא לכם תשתפו אותי בסיפור שלהם ובהמשך אעלה פוסט עם הסיפורים שלכם.

מי שקורא את הבלוג שלי מהאתר שלי או מהניוזלטר - ניתן להשאיר תגובה כאן באתר עצמו או הנה קישור לפוסט בו ניתן להגיב בפייסבוק.

אז בואו נתחיל - אספר על מגיני הדוד שלי בסדר כרונולוגי.

בתמונה הראשונה אפשר לראות את מגן הדוד הראשון שלי, קיבלתי אותה במתנה מהורי לבת המצווה שלי.

לא ענדתי אותו המון שנים, אבל כמובן ששמרתי אותו. ועכשיו, אני חושבת שהגיע זמנו והוא יחזור לצוואר שלי באופן קבוע.

בתמונה השנייה זה מגן דוד שיש איתו קטע מוזר. הקטע הוא שאין לי שמץ של מושג איך הוא הגיע לארון התכשיטים שלי. בדרך כלל אני זוכרת היטב את כל המתנות שקיבלתי אבל עם התכשיט הזה יש לי בלקאאוט ואני פשוט לא זוכרת ממי קיבלתי אותו (אם במקרה מי שקיבלתי את זה ממנו.ה קורא.ת את הפוסט, אז סליחה ואשמח את תזכיר.י לי). מה שמעניין זה שהתליון הזה הוא לגמרי בסגנון שלי, כאילו קניתי אותו בעצמי (אבל לא, לא קניתי אותו).

בתמונה השלישית יש סט מגן דוד שעיצבה גלי אהובתי, שהיא גם מעצבת תכשיטים וגם קולגה שלי - מאפרת סטייליסטית. אקדיש לגלי פוסט נפרד מאוחר יותר, אבל בנתיים אספר לכם.ן על הסט הזה. קיבלתי אותו מתלמידות יקרות שלי לסיום קורס. גלי, הציעה לי להחליף אותם לגרסת צבע כסף, כי היא יודעת שאני רוכשת בד"כ הכל כסוף, אבל אני לעולם לא מחליפה מתנות (למעט מקרים חריגים מאוד כמו אלרגיה או אם יש לי משהו שהוא בול אותו דבר). בזכות זה, יש לי תכשיטים בסגנונות מגוונים, כי אני קונה לעצמי רק בסגנון אחד, ואלה שאני מקבלת במתנה תמיד שונים.

חרשתי על הסט הזה (גם כסט וגם בנפרד) מלא זמן, עד שקצת מיציתי, אבל בהחלט אחזור אליהם בקרוב.

תמונה הרביעית זו שרשרת עם תליונים שקיבלתי במתנה מהחברה מאוד טובה שלי סשה למסיבת הרווקות שלי. כל הברות קנו לי מתנות קטנות שמסמלות את הקשר בינינו. בשרשרת הזו יש שלושה תליונים - נעלי החלקה על הקרח, כי סשקה ואני הכרנו דרך החלקה אמנותית, חמסה עם מגן דוד קטן, כי הקשר שלנו התחזק כשסשה עלתה ארצה ותליון לב, שפשוט מסמל אהבה :) אני מאוד אוהבת את התכשיט הזה ומשלבת אותו בלוקים שלי לעיתים די קרובות.

בתמונה החמישית יש סיפור אישי מאוד, אבל החלטתי לשתף אתכם.ן.

זהו צמיד של אבא שלי, שכמו שרובכם.ן יודעים.ות נפטר מסרטן לפני כארבעה חודשים.

אבא לא ענד תכשיטים, אבל במשך שנים רבות הוא חלם לקנות צמיד כסף בצורה ממש ספציפית, חיפשנו משהו שהוא יאהב, אבל לא מצאנו. כבר אחרי שחלה פתאום מצא צמיד כמו שהוא רצה וקנה אותו. הוא ענד אותו כמעט עד הסוף, הוריד אותו רק בזמן טיפולים, כדי לא להפריע לאחיות להכניס עירוי.

בשלב מסוים הוא הרגיש שחסר לו משהו בצמיד רצה לתלות עליו מגן דוד ומצא אחד שאהב - הפעם דווקא די מהר. אבא לא היה יהודי, הוא היה ארמני, אבל הוא היה מאוד קרוב לתרבות היהודית, אהב את ישראל, היה ציוני אמיתי וגם אהב יודאיקה.

כשאבא נפטר, תכננתי לשמור לעצמי את הצמיד הזה, אבל החלטתי שלא, הוא ילך לבן שלי, נכדו של אבא, שהיה בן שבעה חודשים כשאבא נפטר, ואני אתן לו אותו כאשר הוא יגדל, אולי לבר המצווה שלו, או אולי כשיתגייס לצבא, נחיה ונראה.

מקווה שזה היה מעניין ובמקום ואשמח לשמוע את הסיפורים מגן הדוד שלכם.ן.