חדר כושר

לפני כחודשיים חזרתי לרקוד ולהתאמן(מי שעוקב בסטוריס- בטוח שמו לב).

בפעם האחרונה שהתאמנתי זה היה שבועיים לפני הלידה, וזה אומר ששנה שלמה הייתי בלי אימונים, שזה ה מ ו ן בשבילי.

כל החיים אני מתאמנת ורוקדת, לפעמים עם הפסקות בגלל סיבות אלה או אחרות, אבל תמיד תמיד חוזרת.

עכשיו אני מנצלת את התקופה הזו שטובי בגן ולי לצערי אין המון עבודה בגלל המצב (אפרופו, אם תכננתם לבוא אלי, אז זה הזמן, כן כן), כי אין מה לשבת בבית ולהתבכיין - פעילות גופנית עושה טוב גם לגוף וגם לנפש, אז אין סיבה שלא לעשות את זה עכשיו, כל עוד יש זמן פנוי יותר מהרגיל.

אני כל הזמן שומעת מאנשים, במיוחד מנשים משפטים כמו "כל הכבוד" (תודה!), כמו "איך יש לך כוח" (לא תמיד יש, אבל כשמתחילים זה כבר כיף), כמו "איזה כוח רצון יש לך" (זה לא באמת נכון, אני פשוט אוהבת את זה).

ויש משפט שאני שומעת המון במהלך השנים והוא פשוט כואב לי.

יש המון נשים שאומרות לי - "הלוואי והיה לי את האומץ שלך להכנס לחדר כושר ". מה זה בעצם אומר?

שהן מרגישות חוסר בטחון לכנס לעולם שכולם שם גברים חסונים ונשים מחוטבות, לעולם שאנשים שם מתאמנים שנים, לעולם שיש שם מלא צעירים מלאי אנרגיה.

ולמה הן מרגישות ככה? כי הן לא מחוטבות, כי הן לא צעירות וגם אוי ווי זמיר - הן שמנות!

איך יסתכלו עליהן בחדר כושר?

אולי יצחקו עליהן? אולי בפנים? אולי מאחורי הגב? אולי בלב?

ואן יש מישהו שחושב שזה תירוץ שבגללו הן לא הולכות - לא, זה לא תירוץ. זה סיבה מאוד ממשית וטראומטית.

אז באתי לדבר על זה.

אתחיל מזה שרוב חיי הייתי שמנה. לפעמים יותר, לפעמים פחות. אין צורך לכתוב לי בתגובות "את לא שמנה, את מלאה" או משהו בסגנון.

שמנה - זו לא מילת גנאי, זו מילת תיאור.

כמו בלונדינית, כמו גבוהה, כמו מתולתלת, כמו בעלת משקפיים.

הרבה שנים מחיי בזבזתי על לנסות לא להיות שמנה. על להסתיר את זה שאני שמנה. על לתרץ את זה שאני שמנה. על להיות מובכת מזה שאני שמנה.

למזלי, לפני כעשר שנים עברתי תהליך עם עצמי, שעזר לי לקבל את גופי באהבה ולטפח אותו בשמחה ולא בכעס.

לא נכנס כרגע איך עברתי את התהליך הזה, אולי בעתיד.

אבל עם התהליך הפנימי הרגשי הגיעו גם תובנות רציונליות לגמרי.

אז ככה.

1. זה בסדר שאת שמנה ולא חטובה. בדיוק בשביל זה באת להתאמן. אם לא תתאמני, לא תצאי מהלופ הזה לעולם. אם תתאמני, אני לא יודעת אם תהיי פחות שמנה, אבל בהחלט תהיי יותר חטובה ויותר חזקה.

2. באת להתאמן כי זה בריא. אין שום סיבה בעולם לוותר על הבריאות, בגלל אנשים אחרים שעלולים לחשוב משהו עלייך. הבריאות שלך לפני הכל.

3. סביר להניח שרוב האנשים בחדר כושר גם לא התחילו בתור ספורטאים מצטיינים. רובם הגיעו במצב לא חטוב. רוב הסיכויים שהם מבינים את מה שאת עוברת והם בעדך ולא נגדך.

4. אבל יש אפילו יותר סיכויים שאותן אנשים פשוט לא מסתכלים עלייך. אנחנו חיים בעולם אגוצנטרי ונרקיסיסטי ואנשים בחדר כושר אוהבים להסתכל על עצמם במראה ולעשות סלפי או לחשוב על איך הם עושים סלפי ואיזו פוזה מתאימה לזה יותר.

5. אנשים רציניים יותר חושבים על האימון עצמו. אבל אותם את בטוח לא מעניינת.

6. יש גם את אותם האנשים שלא חושבים לא על ההשתקפות שלהם במראה ולא על האימון עצמו. סביר להניח שהם חושבים על המצב במדינה, על האזעקות בעוטף ובצפון, על המשכנתא שעלתה, על הילד שחולה, וכו. או שהם חושבים על הסדרה שראו, או פשוט נהנים מהמוזיקה באוזניות.

אבל גם הם לא חושבים עלייך.

7. ואולי יש אחוז קטן של אנשים שהעולם הפנימי שלהם כל כך שטחי וריק מתוכן, ששום דבר אחר לא מעניין אותם והם באמת מסתכלים על אותה בחורה חדשה שנכנסה פעם ראשונה למכון כושר ומגכחים להם בפנים איזה שמנה את ואיזה חלשה את. האם אלה האנשים שבגללם את תוותרי על בריאות שלך?

בגיל מסוים הגעתי לתובנה (הנורא מקורית יש לומר) שלא אמור לעניין אותי מה אנשים חושבים עלי. זה לא דבר שבא לי בקלות ובטבעיות.

יש לי מלא חברות ועוד יותר חברים גברים שלא מעניין להם את הצורה מה מישהו חושב עליהם, אומר עליהם, או אפילו אומר להם.

אני לא מהאנשים ברי המזל האלה.

בטבעי שלי מאוד חשוב לי שאנשים יאהבו אותי. שאנשים יחשבו עלי דברים טובים.

אבל עם הגיל הבנתי שחייבים לסנן.

אם מישהו יחשוב עלי משהו שלילי בכלל שאני לא נראת מספיק לטעמו - זה בעיה שלו. אם הוא יגיד את זה מאחורי גבי - נו שויין. אם הוא יגיד לי את זה בפנים - זה הופך אותו לבריון מילולי ולמה שיהיה לי אכפת ממנו?

רציונליזציה של הרגש - זה מה שעשיתי.

לא יודעת אם כל מה שכתבתי - יעזור לכן.

אז כן, יש מליון סיבות לא ללכת להתאמן.

אבל לתת לאנשים אחרים להוריד לכן את המוטיבציה?

פפפפ, למה מי הם בכלל????

נ.ב. רציתי לשים לכם תמונה של קריס המסוורת' ולהגיד שגם קריס המסוורת' לא תמיד היה קריס המסוורת'. ואז חשבתי, שהוא כנראה כן תמיד היה קריס המסוורת', אז זו לא דוגמא טובה.

אז אשים תמונה שלי במקום. ובעצם גם את שלו.